כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עוזרי ואח'

פסק דין

א. רקע התביעה וטענות הצדדים:

ביום 24.1.12 בשעות הבוקר באזור צומת יהוד בואכה צומת בית דגן כקילומטר לפני הפנייה למושב צפריה, התנגש רכב הנתבעים נהוג בידי הנתבע 1 ברכב התובעת מאחור (להלן: "התאונה השנייה").קודם לכן התנגש רכב התובעת ברכב שמלפניו (להלן: "התאונה הראשונה").

התובעת טוענת כי התאונה הראשונה אירעה לאחר שרכבה האט את נסיעתו עד לכדי עצירה עקב בלימת רכב שנסע מלפניו שנעצר בפתאומיות מפאת קונוס שהיה מונח על הכביש. כתוצאה מכך, נוצר מגע קל בין הרכבים או אז הגיח רכב הנתבעים במהירות מאחור, פגע בעוצמה רבה ברכב התובעת, דחפו כלפי הרכב שמלפניו וגרם לנזקים ברכבה- הן מאחור והן מקדימה ובכך נגרמה התאונה השנייה. כתוצאה מתאונה זו נגרמו לתובעת נזקים בחלקה הקדמי והאחורי של רכבה. לעמדתה, הנזקים ברכבה, לרבות אלו מקדימה, הינם תוצר הפגיעה בה מאחור שכן התאונה הראשונה היתה קלה בלבד.

הנתבעים אינם מכחישים את אחריותם לנזקי רכב התובעת מאחור מחמת העדר שמירת מרחק. המחלוקת בינם ובין התובעת נוגעת לשאלה האם הנזק מקדימה הינו תוצר התאונה הראשונה או השנייה כאשר לשיטתם אלו נגרמו מחמת התאונה הראשונה בעוד שרכבם הצטרף במאוחר לתאונה הראשונה אשר לא גרמה לנזקים אלו. על כן על דעת הנתבעים אין עליהם לשאת אלא בגין שיעור ועלות הנזק ברכב התובעת מאחור.

במסגרת דיון הוכחות מאמש, העידו בפני בית המשפט הנהג מטעם התובעת, מר שמשון קליין והנתבע 1 אשר נהג ברכב הנתבעת 2. בתום הדיון סיכמו באי כח הצדדים את טיעוניהם.

ב. החומר הראייתי הדרוש להכרעה:

5. בפני בית המשפט הוצגו בין היתר הראיות הבאות העקרוניות להכרעה בסוגיה שבמחלוקת:

כתבי בי-דין של הצדדים על נספחיהם לרבות חוות דעת שמאי הרכב מטעם התובעת .

תמונות צבע של נזקי רכב התובעת (מקדימה ומאחור ) שצולמו בידי שמאי התובעת לאחר התאונה.

הודעות נהגי הצדדים.

פרוטוקול דיון הוכחות מאמש הכולל את עדותם הראשית והנגדית של נהגי הרכבים המעורבים.

תמונות צבע של נזקי הרכב מלפנים אשר עורב בתאונה הראשונה.

ג. דיון ומסקנות:

6. נציין כבר בשלב זה כי כפי שתואר, הנתבעים אינם מתכחשים לחבותם בנוגע לנזק רכב התובעת מאחור אלא אך בנוגע לנזק מקדימה ועל כן הדיון כאן יתמקד בשאלה זו שהינה בליבת המחלוקת שבתיק. שאלה זו אשר עמדה במרכז דיון ההוכחות מאמש הינה שאלה שבעובדה המחייבת בהתאם לפסיקה הכרעה פוזיטיבית לעניין זה לאחר קביעת ממצאים עובדתיים ביחס לאירוע שביסוד המחלוקת שבין הצדדים. רק במקרים בהם קיים "ספק שקול", היינו כאשר ביהמ"ש מגיע לכלל מסקנה כי לא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה, יטה בית המשפט לקבוע כי בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל על כתפיו לא עמד בחובתו לשכנע את בית המשפט בגרסתו. מאחר שברגיל ובשגרה ובמרבית "תיק הפח" נטל ההוכחה והשכנוע מוטל על התובעת, אלא וככל שקיימת עילה לסבור אחרת, יטה בית המשפט בעת מקרה שכזה לדחות את התביעה לנוכח הספק השקול שנותר לאחר בחינת מאזן ההסתברויות בהליך האזרחי (לעניין זה ראו: רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ (פורסם בנבו, 5.5.13).

7. לאחר זיקוק מלוא חומר הראיות שבפניי ובחינת עדי הצדדים והתרשמותי מהם באופן בלתי אמצעי, שוכנעתי בגרסתה של התובעת ביחס לקיומו של קשר סיבתי שבין הפגיעה ברכבה מאחור עקב התאונה השנייה לבין תוצר הנזקים בחלקו הקדמי. לשם הפסת דעת הצדדים אומר בנוסף כי עמדתי היא כי לכל הפחות ניתן לומר שהתאונה השנייה "בלעה" בחומרתה ונזקיה את התאונה הראשונה, כך שהתובעת זכאית לסעדיה.

8. אלו נימוקיי למסקנתי דלעיל:

ראשית, לעניין עדויות הנהגים מטעם הצדדים. עדותו של הנתבע 1 להבדיל מעדותו של נהג התובעת מלמדת כי זה לא ראה לנגד עיניו את התאונה שבין רכב התובעת לרכב שמלפניו, כדבריו :" אני לא יודע להגיד אם היתה ביניהם תאונה קודמת" [עמ' 2 שורה 13 לפרו' הדיון מהיום], לאמור, אין בידי הנתבעים כל ראייה פוזיטיבית, ממקור ראשון, אשר תלמד אודות גרסתם ההגנתית והנגדית, לפיה התאונה הראשונה היתה עוצמתית בחומרתה והיא זו שגרמה לנזקים ברכב התובעת מקדימה. עדותו זו של הנתבע 1 מתיישבת עם האמור בטופס הודעתו לנתבעת 2 שם תיאר את פרטי התאונה מתוך היסק ומתוך תוצאת הדברים שאינם מוכחשים, אך אין בטופס זה כל עדות בדבר היקף ואפקט התאונה הראשונה על מנת לבחון טענות אלו, מידיעה אישית, של הנתבעים. נציין כי הוכחת אפקט ועוצמת התאונה הראשונה הינה ברת חשיבות מבחינת הנתבעים שכן היא יכולה לשלול את גרסת התובעת ביחס לעוצמתה המינורית של התאונה הראשונה באותה נשימה לאשר את עמדתם ביחס לעוצמתה הגבוהה של זו.

לצד כך, עדותו זו של הנתבע 1 ביחס לתאונה השנייה, מלמדת כי הוא הופתע מעצירת הרכבים שמלפניו [שם, בעמ' 2 שורה 13 לפרו' הדיון] ואף לא זיהה את בלימתם מבעוד מועד [שם, בעמ' 2 שורות 3] ומהירותו עובר לבלימה שלא צלחה נעה בין 70-80 קמ"ש. הנתבע 1 גם העיד כי נגרם לרכבו נזק משמעותי מקדימה וכי רכב זה הושבת עקב התאונה [ עמ' 2 שורות 9-10 לפרו' הדיון]. מכאן, רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת בעוצמה רבה מאחור טרם שבלם את רכבו במהירות יחסית גבוהה ומאוחר מדי זאת במצרף לעובדה שלא ראה את התאונה הראשונה קורית ועל כן אינו יכול להעיד אודותיה.

לצד אלו עומדת עדותו של נהג התובעת אשר ראה מטבע הדברים את התאונה הראשונה והעיד בהתאם למה שראו עיניו. עדותו זו היתה קוהרנטית לגרסת התובעת ומתיישבת גם עם הנזקים ברכבו מקדימה וברכב שמלפניו עליהם אעמוד בהמשך. עד זה סיפר כי כבר הצליח כמעט לעצור את רכבו תוך שהוא נוגע קלות ברכב שמלפניו או אז הגיע רכב הנתבעים ופגע בו בעוצמה רבה מאחור והדפו אל עבר הרכב שמלפניו [עמ' 1 שורות 8-11 לפרו' הדיון]. עדותו זו של עדת התובעת ביחס לעוצמת הפגיעה בו מאחור תואמת לעדות הנתבע 1 עליה עמדתי לעיל, ושתיהן יחדיו מהוות מצרף של אירועים המשקפים את עמדת התובעת בעניין זה.